ההלכה היהודית מתכתבת עם נסיבות החיים: פעמים רבות מצבים מסוימים או נסיבות מסוימות משנות את המצב ההלכתי ואת ההכרעות שינתנו במסגרתו. כך, למשל, אף שאסור לחלל שבת או לעבור על מצוות כיבוד הורים, יש לחלל את השבת ולעבור על כיבוד ההורים במקרה של פיקוח נפש. באופן דומה, גם דיני הכשרות, שהינם רחבי היקף וכבדי משקל בהלכה, עשויים לקבל דיוקים אחרים- הן בין עדות שונות והן במצבים שונים.
חשיבותם היתרה של דיני הכשרות נובעת מהעובדה שהם אולי הדינים שאיתם נפגשים באופן התדיר ביותר: בבית, בחוץ, בימות החול ובשבת וכן במצבים שונים בחיים. אחד מן המצבים האלו הוא מצב של יולדת. על שמירה על כשרות באופן כללי ועל שאלת קיומם של היתרים ליולדת, ייכתב במאמר זה.
חשיבות שמירה על דיני כשרות
כפי שנכתב לעיל, דיני הכשרות הם נדבך מרכזי בהלכה היהודית. ישנם טעמים רבים אפשריים לדיני כשרות, וביניהם חשיבות ההתרוממות של עם ישראל אל מעל לתאוות החומריות, השלטת הרוח על היצר וכן חשיבות ההתבדלות והייחודיות המתבטאות בברירה באוכל. לצד זאת, בנסיבות מסוימות, דוגמת יולדת, ההכרעה ההלכתית כיצד לנהוג בדיני כשרות מסוימים, עשויה להיות שונה מהכרעה מקבילה במצב רגיל.
היתר בדיני כשרות ליולדת
אחד מהחלקים המרכזיים בדיני כשרות למהדרין הוא חיוב ההפרדה בין בשר לחלב. עם זאת, טיבה של ההפרדה הדרושה עשוי להשתנות בין העדות השונות. כך, מנהג בני אשכנז, בני ספרד ובני הולנד, למשל, שונה: יש המקפידים לשמור על הפרדה של 6 שעות, יש המקפידים על 3 שעות, ומקובל שהולנדים שומרים שעה אחת בלבד.
יולדת מחויבת, ככל אדם יהודי אחר, בדיני הכשרות עצמם ולכן לא נמצא מקום שבו התירו ליולדת לאכול לא כשר; ועם זאת, קיים היתר הלכתי ליולדת להקפיד על רווח של שעה בלבד בין בשר לחלב. עם זאת, חשוב להקפיד על שני שלבים באמצע: "קינוח" ו"הדחה", שמשמעותם אכילת מאכל פרווה ושטיפת הפה במים. ישנה סברה לפיה בעוד יולדת שאינה מניקה מותרת בשמירת שעה בלבד עד 30 יום מיום שילדה, ואילו אישה מינקת מותרת בכך למשך פרק זמן ארוך יותר.
חריגים נוספים להמתנה מלאה בין בשר לחלב
בנוסף ליולדת, אף חולים וקטנים רשאים להמתין שעה בלבד בין בשר לחלב, בתוספת "קינוח" ו"הדחה", אם הדבר נדרש.
ההבדל בין יולדת להריונית לעניין אכילת אוכל לא כשר
חשוב לדעת שישנו הבדל בין אישה יולדת לאישה בהיריון לעניין שמירת כשרות. אף שמכל מקום חשוב להקפיד על כשרות, ניתן ללמוד מהגמרא שאישה בהיריון שיש לה חשק עז לאכילת אוכל לא-כשר זוכה ל"התחשבות" מסוימת: יש לתת לה להריח את המאכל שלא כשר שהיא מתאווה לא, ואם הדבר לא מספק אותה, ניתן לתת לה לטעום במנות זעירות עד שתבוא על סיפוקה.
